<h1>הפרדס לרש"י הלכ' תשעה באב</h1>
<h2>דף קז.</h2>
ובליל ט' באב כשח[ל] במוצאי שבת לא הבדילו כלום כי אם הבדל[ה] בחונן הדעת. אבל במוצאי ט' באב הבדילו על הכוס בלבד בלא בשמים ובלא מאורות. אבל רבינו שלמה היה נוהג בט' ב[אב] שחל להיות במוצאי שבת היה מברך בורא מאורי האש בלילה, א[ף] ע[ל] פ[י] שאין מבדילין עד לאחר התענית למוצאי יום ראשון. דלמוצאי שבת אין מבדילין שכבר אכלו ושתו מבעוד יום, ומיד כשהחשיך חלה התענית ואינ[ו] יכול להבדיל לפי שאינו (ל)יכול לטעום, ואין מבדילין אלא על הכוס. ואם תאמר למה הוא מותר במלאכה כגון הבערה ובישול דמותרת בתשעה באב, כגון שהבדיל בתפילה, אבל בשמים אינו צריך לברך. ושאלתי מר' משה בר' יקותיאל, ואימתי יברך על האור ועל הבשמים בליל ט' ב[אב] כשאין מבדילין על הכוס. והשיב אפשר לברך על שתיהם במוצאי שבת א[ף] ע[ל] פי שחכמים אומרים צריך לסדרן על הכוס, [בשעת הדחק שאני].
תשעה באב שחל להיות במ[וצאי שבת] מברך [רבי] בורא מאורי האש. א[ף] ע[ל] פ[י] שאין מבדילין עד לאחר התענית למוצאי יום ראשון (ו)[ד]למוצאי שבת אין מבדילין, שהרי כבר אכלו ושתו מבעוד יום, ומיד כשהחשיך חל התענית, ואינו יכול להבדיל, לפי שאינו יכול לטעום, ואין מבדילין [אלא] על הכוס. ואם תאמר למה [הוא] מותר [במלאכה], כגון הבערה ובישול דמותרת בט' באב, כגון שהבדיל בתפלה בניו ובני ביתו.
